בקצרה: עובדת במשרה מלאה רשאית לקצר את יום העבודה בשעה אחת, במשך ארבעה חודשים אחרי סיום חופשת הלידה, בלי שינכו משכרה. זו זכות לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים, לא הטבה, והיא חלה גם על הורים מאמצים, אומנה ופונדקאות.

במקומות עבודה רבים מציגים את זה כמחווה. "אנחנו מאוד גמישים, תצאי קצת יותר מוקדם בחודשים הראשונים." זה נשמע נדיב.

קראו גם: דמי הבראה: לא בונוס מהמעסיק, וכנראה אתם מקבלים פחות ממה שמגיע · שכר גלובלי לא מבטל שעות נוספות · ימי החופשה שצברתם שווים פחות ממה שנדמה לכם

רק שאין פה שום נדיבות. החוק קובע שעובדת במשרה מלאה רשאית להיעדר שעה אחת ביום, במהלך ארבעה החודשים שאחרי חופשת הלידה, והמעסיק לא רשאי לנכות את השעה הזאת מהשכר.

מה בדיוק כתוב בחוק

הזכות מופיעה בסעיף 7(ג)(3) של חוק עבודת נשים. היא מכונה בשיח "שעת הנקה", אבל ההנקה עצמה לא תנאי. אמא שמאכילה בבקבוק זכאית לה בדיוק באותה מידה.

שני פרטים קובעים אם היא חלה עליכן: היקף המשרה והתאריך שבו הסתיימה חופשת הלידה. השעה לא נצברת. יום שבו עבדתן שעות מלאות לא מזכה בשעה כפולה למחרת.

החוק מרחיב את הזכות גם להורה מאמץ, להורה מיועד בהליך פונדקאות ולהורה במשפחת אומנה, כל עוד התהליך לא הופסק.

איך סופרים את ארבעת החודשים

הספירה מתחילה ביום שבו הסתיימה חופשת הלידה, לא ביום הלידה. מי שחופשת הלידה שלה הסתיימה ב-15 במרץ זכאית לשעה עד 15 ביולי. על פני ארבעה חודשים מדובר בכ-80 ימי עבודה, כלומר כ-80 שעות. בשכר של 50 שקל לשעה, זה שווה כ-4,000 שקל.

ומה עם משרה חלקית? לפי לשון החוק, הזכות שמורה לעובדת במשרה מלאה. עובדת ב-80% משרה לא זכאית לה מכוח החוק עצמו, וכאן בדיוק נכנס ההסכם במקום העבודה.

החודשים שבהם אסור לפטר אתכן

הזכות הזאת מגיעה יחד עם הגנה נוספת. לפי החוק, אסור לפטר עובדת בזמן חופשת הלידה ובמשך 60 ימים אחרי שהיא מסתיימת, אלא בהיתר מיוחד. בפועל, בחודשיים הראשונים של שעת האם גם המשרה עצמה מוגנת.

מי שבכל זאת מקבלת מכתב פיטורים בתקופה הזאת צריכה לעצור. לא לחתום על כלום במקום, ולקרוא קודם על מה שקורה כשחותמים על טופס אחרי פיטורים.

איפה זה מתפספס

הבעיה הנפוצה היא לא סירוב גלוי. היא שקטה יותר. מערכת הנוכחות רושמת 8 שעות תקן, העובדת יוצאת אחרי 7, ובסוף החודש מופיע "חוסר שעות" שמקוזז מימי החופשה או מהשכר.

הסכם קיבוצי או חוזה אישי יכולים לתת יותר ממה שבחוק, אף פעם לא פחות. כדאי לבדוק את ההסכם שחל עליכן, באותה הזדמנות שבה בודקים זכויות כמו דמי הבראה.

צ'קליסט לחזרה לעבודה

• לרשום את תאריך סיום חופשת הלידה ולחשב ממנו ארבעה חודשים.
• להודיע למעסיק בכתב שאתן מממשות את השעה, ובאיזו שעה ביום.
• לוודא שמערכת הנוכחות מעודכנת לתקן מקוצר.
• לבדוק בתלוש הראשון שאין ניכוי על "חוסר שעות".
• לשמור כל התכתבות, למקרה של מחלוקת.

נוסח הסעיפים המלא נמצא בערך חוק עבודת נשים בוויקיפדיה.

שלחו את המייל למחלקת משאבי אנוש עוד לפני היום הראשון. משפט אחד, תאריך אחד, שעת יציאה אחת.